כל נהג מכיר את זה: אחת לשנה, הוא צריך להגיע לאחד ממכוני הרישוי הפזורים בישראל, ולהעביר את הרכב שלו את מבחן הרישוי השנתי, הלא הוא הטסט המפורסם.
לא מעט נהגים מתייחסים לטסט כאל "נטל", ומבקרים את ההוצאות הכספיות הנדרשות לצורך הכנת הרכב לטסט, כמו גם הבדיקה עצמה. אלא שלטסט יש חשיבות מכרעת מבחינת הבטיחות של הרכב – אז מה בדיוק עומד מאחורי הטסט?
קווים לדמותו של מבחן הרישוי השנתי
מבחן הרישוי השנתי לרכב מחייב כל רכב, באשר הוא, ועליו להתבצע מדי שנה, לאחר שהנהג משלם את אגרת חידוש רישיון הרכב, ולפני פקיעתו של הרישיון.
המטרה העיקרית של הבדיקה, ודומה שעל כך אין צורך להכביר מילים, היא לוודא שמצבו של הרכב, בעיקר בכל הנוגע למערכות השונות המרכיבות אותו, הוא תקין, מה שתורם לבטיחות הנהגים, ומקטין את הסיכוי לתאונות.
עם זאת, עוד לפני שמעבירים את הרכב את הבדיקה הלכה למעשה, יש לבצע אי אילו פעולות הכנה. ראשית, לוודא כי יש רישיון רכב מקורי ששולם, ושיש בנמצא תעודת זהות מקורית של האדם הרשום על הרכב (או מיופה כוח, במקרים אחרים). גם תעודת ביטוח החובה של הרכב צריכה להיות בתוקף טרם ביצוע הבדיקה.
סוגיות משמעותיות אחרות נוגעות לכלי רכב הנמצאים שנים ארוכות על הכביש. כאשר גילו של הרכב עולה על 15 שנים, נדרש הנהג להנפיק אישור, על ידי מוסך מורשה, ובו מפורט שבוצעה בדיקה לתקינותה של מערכת הבלמים של הרכב.
מצד שני, כאשר מדובר ברכב חדש, שנמצא פחות משנה על הכביש, אין צורך לבצע את הטסט, אם כי כן נדרש לשלם את אגרת חידוש רישיון הרכב.
מה בודקים במבחן?
מבחן הרישוי השנתי כולל בתוכו סדרה ארוכה של בדיקות, המרכיבות יחדיו את משוואת הבטיחות של הרכב האמור. לאחר השלב "הבירוקרטי" של זיהוי הרכב והבעלים שלו (וכמובן, מציאת התאמה בין הבעלים לאדם שמגיע לבצע את הבדיקה), תיבדק מערכת התאורה ברכב, לרבות ארבעת המהבהבים שחייבים להיות תקינים, מטבע הדברים. בדיקה חשובה נוספת מתייחסת למראות הרכב, שחייבות להיות מחוברות היטב לצידיו, ושלמות, כלומר, לא שברים או סדקים.
לאחר מכן יבדקו צמיגי הרכב. הבדיקה תוודא את תקינותם של הצמיגים, כך שצמיגים יבשים, סדוקים או בלואים לא יעברו את המבחן – ואגב, ההתייחסות כאן היא גם אל הצמיגים הרזרביים.
מערכת חשובה אחרת שתיבחן בזכוכית מגדלת היא המגבים, כמו גם מערכת התזת המים לשמשות. הבוחנים יבדקו את תפקודם המיטבי של מערכות חשובות אחרות ברכב, דוגמת מערכת ההגה או הבלמים, וכן יכוונו את גלגלי הרכב, במידת הצורך.
בדיקות אחרות נועדו לוודא כי הרכב מוכן לעיתות חירום, לרבות מצבים של עצירה בצד הדרך. הרכב חייב לכלול בתוכו משולש אזהרה, מגבה להחלפת גלגל, אפוד זוהר, אשפתון ומכשיר לכיבוי אש (נכון לכלי רכב מסחריים בלבד).
ההנחה: הטסט לא מחליף את הטיפולים
יש נהגים, אשר נחים על זרי הדפנה משך כל השנה, ו"מתעוררים" שבועות לפני מועד הטסט. התנהלות זו היא שגויה מיסודה, ולו מכיוון שהטסט השנתי אינו נועד להוות תחליף לטיפולים השוטפים, וגם לא לטיפולים התקופתיים, כפי שמפורט בהוראות יצרני הרכב.
חשוב לזכור כי בעיות ברכב אינן נפטרות מעצמן, ובהיעדר טיפול מוקדם הן עלולות להתפתח למימדי ענק, ולסכן, עד למועד מבחן הרישוי, את כל מי שנוהג ברכב.
כאשר הרכב לא עובר את הטסט, עקב ליקויים בטיחותיים אלה או אחרים, חובתו של בעל הרכב היא לפעול לתיקונם של הליקויים, ולצרף אישור מוסך וחשבונית עבור התיקון. רק במצב הזה, יאושר לו להעביר את הרכב שלו בדיקה חוזרת.
