תמרורים בישראל

לא צריך להיות מורה לנהיגה כדי לדעת שנסיעה בכבישי ישראל, מבלי שמכירים את התמרורים השונים שלאורך הדרך, כוללת בתוכה אינספור סכנות. אין זה מקרי שחלק מהותי במבחן הנהיגה המעשי, התיאוריה, כולל בתוכו התייחסות לתמרורים. אז מתי נכנסו התמרורים לתמונה בישראל? איך ניתן להבחין ביניהם? אנחנו נתייחס לשאלות חשובות אלה ואחרות.

ההיסטוריה רבת השנים של התמרורים

בסוף שנות ה-60 של המאה הקודמת, עוצב לוח התמרורים הישראלי הראשון, ופורסם בתחילת 1970. למעשה, הוא משמש אותנו מאז ועד היום, גם אם ברור שהוא עבר במרוצת השנים לא מעט שינויים (הוספת תמרורים, ביטול תמרורים וכיוצא בזה) – פועל יוצא של שינוי התקנות בארץ ובעולם, שינויים שאפיינו את מערכת הכבישים בישראל ועוד.

בשנת 2007, פורסמה טיוטא למהדורה המעודכנת של "תקנות והנחיות להצבת תמרורים", לקראת פרסום לוח חדש של תמרורים. לוח זה ביטא, במידה לא מבוטלת, את התפיסה לפיה תמרורים צריכים להתבסס יותר ויותר על מסרים גרפיים, דוגמת צורה, צבע, חצים או איורים, ופחות על מלל. ההנחה הכמעט מובנית מאליה היא שתמרורים מהסוג הזה ייקלטו טוב יותר על ידי הנהגים, וכן יאפשרו גם לאנשים שאינם דוברים את השפה (למשל, תיירים) להבין את המתרחש בכביש.

הלוח החדש פורסם ב-2010, והוא נועד לעמוד בקנה אחד עם אמנת וינה לתקנון תמרורים, אשר ישראל היא אחת המדינות שחתומות עליה. יחד עם זאת, ברור שיש הבדלים: תמרור ה"עצור" הישראלי, למשל, כולל תמונה של כף יד, ולא את הכיתוב STOP כפי שמאפיין את התקן האירופאי או הנהוג בארצות הברית.

רשימה ארוכה של תמרורים

בסך הכול, כולל לוח התמרורים הנוכחי לא פחות מאשר 257 תמרורים, וזאת בנוסף ל-95 סמלים – מספרים אלה גבוהים ממה שהיה נהוג קודם לכן. על מנת להקל על הבנתם, נהוג לחלק את התמרורים והלוח לעשר קבוצות עיקריות (במקום שש קבוצות בחלוקה הקודמת), כל אחת מהן כוללת בתוכה תמרורים ייעודיים:

1. אזהרה והתראה – תמרורים המכילים מידע על המתרחש בהמשך הדרך, ובעיקר סכנות שאורבות לנהגים.
2. הוריה – תמרורים הכוללים מסר מחייב, אשר חריגה ממנו מהווה עבירת תנועה לכל דבר ועניין. צורתה של רובם היא עיגול כחול.
3. איסורים והגבלות – תמרורי איסור (או "אל תעשה"), לרבות איסורים לעקוף, לפנות או להיכנס לאזור מסוים. רוב התמרורים האלה הם בעלי צורה של עיגול אדום.
4. מודיעין והדרכה – תמרורים שתפקידם להדריך את הנהג, הן ברשת הכבישים העירונית והן ברשת הכבישים הבין עירונית, לרבות הסדרי חניה או הודעות שונות.
5. מתן זכות קדימה – חלק חדש יחסית של תמרורים, ובו תמרורים הנוגעים למתן זכות הקדימה בסיטואציות או במקומות שונים.
6. תחבורה ציבורית – תמרורים המתייחסים לתחבורה הציבורית ולסדרי ההעדפה שלה, דוגמת תחנות אוטובוסים או מוניות, תחנות רכב וכן הלאה.
7. רמזורים ותמרורי בקרת נתיבים – תמרורים הפועלים, בחלקם הגדול, בהפעלה מרחוק או בצורה חשמלית. מטרתם להסדיר את התנועה בנתיבים או בצמתים.
8. סימון על פני הדרך – תמרורים המסומנים בכביש, לרוב בצבע לבן, ואשר מפרטים הסדרים דוגמת מעבר חצייה או אי תנועה.
9. תמרורים באתר עבודה – המדובר הוא בתמרורים חדשים, רובם בצבע כתום, אשר מרחיבים את קבוצת התמרורים להסדרי תנועה באתרי עבודה ("אתר עבודה בדרך", למשל).
10. סמלים – מקבץ סמלים, המתייחסים לחניה, תחנות עזרה ראשונה וכיוצא בזה.

חשוב להדגיש, בנקודה הזו, שלכל תמרור יש תוקף משלו, המשתנה בהתאם לסוגו או לתנאי הדרך. האפשרויות המקובלות הן תמרורים התקפים עד לצומת הדרך הקרוב, עד לקצה הסימון שמלווה אותם, עד לביטולם על ידי תמרור אחר לאורך הקטע ועד לביטולם על ידי תמרור אחר, במקום אחר.